ניוזלטר ינואר 2019

 ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌  ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌  ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌  ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌  ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌  ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌  ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌  ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌  ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌  ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌  ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌  ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌  ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌  ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌  ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌  ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ 
 
 
 
ט"ו בשבט

בניוזלטר הקודם הכרזנו על תחרות יצירת דפי מקורות לקראת ט"ו בשבט, וכעת לפניכם ולשימושכם ארבעה דפים נפלאים ומלאים בכל טוב מאת ארבעה כותבים מעניינים, כל אחד בדרכו. ברכות לזוכים!

ט"ו בשבט הוא מועד מיוחד במינו, בין השאר, משום שאינו פוסק מללבוש צורה ולפשוט צורה. מתאריך חקלאי גרידא המסמן את הגבול לחישוב שנת המעשר, דרך יום שאין מתענים בו וממשיך למנהג קדום של אכילת פירות ט"ו בשבט, המשיך להתפתח בקבלה ובחסידות לסדר ט"ו בשבט המבטא את הכיסופים לארץ ישראל, בימי ראשית הציונות ועד העשורים הראשונים לקום המדינה ט"ו בשבט היה יום של נטיעות המבטאות את יישוב הארץ ובימים אלה ט"ו בשבט מצויין יותר ויותר בהקשר של אקולוגיה ושמירה על הסביבה.
השתלשלות זו מצביעה על התפתחות של הלכה ומנהג וכן על האופן בו כל דור מטעין משמעות חדשה למועד ובכך רותם אותו להלך הרוח שלו.
שלושה מתוך דפי המקורות שנשלחו אלינו עוסקים בגלגולים השונים של ט"ו בשבט (כאשר כל אחד מביא מקורות אחרים ומבט חדש על תהליך זה).

"חמשוסר", כך קרא סבי מורי ז"ל וכמוהו רבים מיהודי אירופה לט"ו בשבט ("חמשוסר" בעגה יידישאית הוא "חמישה עשר", ט"ו). המילה חמשוסר נאמרת באנחה ובגעגוע. אולי געגוע כפול: זה הכמה לפירות ארץ ישראל וזה המתגעגע לימים שלפני הסערה, שבהם אכלו פירות יבשים בט"ו בשבט וחלמו על ארץ ישראל...כך או כך "בתוך הפרי כל געגועיי" (נעמי שמר, 'שלג על עירי').
על הפרי שמבטא גאולה וגעגוע - נכתב דף המקורות הרביעי.

וכעת לכותבים ולדפים:

פרופ' יונתן רבינוביץ': עלה ארצה מארה"ב לפני כשלושים שנה, גר ברעננה (שבוע אחרי ט"ו בשבט) עם רעיתו רייזל, אבל לשלושה וסב לשלושה. "ספגתי המון תורה וערך ללימוד בבית הוריי, הרב חיים ליפמן זאב ז"ל (ראה דף מקורת עליו, יום פטירתו ט"ו בשבט, תשס"ט) ורנה תבדל"א". למד בקיבוץ סעד בהכשרת בני עקיבא ובישיבת הקיבוץ הדתי (אז בקיבוץ סעד). את הגישה ההיסטורית והמדעית למקורות רכש משעות רבות אותן בילה בקיבוץ סעד במחיצת ההיסטוריון הרב ד"ר ישראל פרידמן בן שלום לימים ראש ישיבה והאדמו"ר מפאשקאן. פרופ' יונתן רבינוביץ' מרצה באוניברסיטת בר-אילן. "אני התאהבתי בספריא ככלי לימוד וכלי לשתף אחרים בלימוד שלי".

התפתחות מעמדו של ט"ו בשבט
https://www.sefaria.org.il/sheets/143558?lang=he

איתי פרידלנדר: בן 22 מירושלים, חייל לקראת שחרור, ובוגר בית המדרש במדרשת השילוב בנטור. את דף המקורות חיברת עם הר"מ שלו לשעבר, מאיר פרידמן (שלדברי איתי, באמת עשה את עיקר העבודה…) והוא זה שהביא אותו לאתר ספריא

גלגוליהן של פרקטיקות אדם - ארץ
https://www.sefaria.org.il/sheets/149150?lang=he

יאיר טיקטין: את יאיר אירחנו בניוזלטר הקודם, וכעת הוא כאן שוב! (באמת שהוא זכה ביושר...). יאיר נשוי לענת ואב לבארי חיים, יהודה ויצחק. חבר בקיבוץ כרמים שבצפון הנגב. בעל תואר ראשון בכלכלה, פילוסופיה ומדעי המדינה, לימודי תעודת הוראה במחשבת ישראל ומקרא, ותואר שני בחינוך אזרחי ודמוקרטיה. מנהל את מכינת עמיחי, מכינה קדם צבאית מעורבת של בנות ובנים, חילונים, מסורתיים ודתיים. מגדיר את עצמו כמי ש"מאמין בגדולת האדם שנברא בצלם".

גלגולו של חג
https://www.sefaria.org.il/sheets/148324?lang=he

אבישי הר שושנים: תלמיד בישיבת הר-עציון, גר בגבעת שמואל. "במשך לימודי בישיבה אני נעזר רבות במאגר המקורות של "ספריא", אני נהנה בעיקר מהמגוון הרחב של המקורות הנמצאים ב"ספריא" ומיכולת הקישור בין מקור מסוים לפירושיו והופעותיו במקומות אחרים באוצר המקורות היהודי".

ט"ו בשבט, גפן, גאולה ומה שביניהם
https://www.sefaria.org.il/sheets/149329?lang=he

 
 
 
 
סיום פיילוט ספריא בישיבת "תקוות יעקב"

ישיבת "תקוות יעקב" בשדה יעקב, בראשות הרב מלאכי קופמן, חגגה השבוע סיום מרגש לפרויקט של הערכה חלופית בגמרא שעשו בני כיתה י' עם ספריא. כל זוג תלמידים למד סוגיה, הכין עליה דף מקורות בספריא, ולאחר מכן העבירו בעזרתו שיעורים לכיתות הצעירות יותר בבית הספר. בשלב הראשון התלמידים למדו את הסוגיה שלהם בעזרת המאגר של ספריא, כך למדו כיצד להשתמש בו באופן יעיל וגם למדו להכיר מקורות רחבים יותר ופחות מוכרים להם. לאחר מכן התלמידים למדו כיצד לבנות דף מקורות בספריא, והחלו ביצירה של דף משלהם, כאשר מצד אחד היה עליהם להבין ולהשתמש במקורות בסיס שהם יותר "קלאסיים" ומצד שני לנסות ולתבל את הדף בקישורים רלוונטיים כמו כתבות, סרטונים ועוד. לבסוף כל זוג שייך את הדף לקבוצה כיתתית בתוך ספריא והקדיש מחשבה לדרך העברת השיעור שהכין.
יום העברת השיעורים היה יום חגיגי: 10 כיתות במקביל למדו רצף של שלושה שיעורים, שבכולם התלמידים היו המורים. התלמידים סיפרו על תחושת סיפוק מהיכולת ללמוד באופן עצמאי וליצור מהלך למדני באופן שמעניין אותם ומחובר לעולמם. הפרויקט הפך תלמידים לאקטיבים ודרבן אותם לחפש, לקרוא ולגלות מגוון של מקורות ודעות, ויתרה מכך, יצר כיתה שיש בה קולות ערים של בית מדרש.

המאגר של ספריא פתוח ומזמין אתכם ללמוד וללמד, כאן הקישור לעמוד הנושא "ט"ו בשבט".

בברכת ט"ו בשבט שמח, ירוק ומצמיח,

חדוה יחיאלי, רכזת חינוך
וכל צוות ספריא ישראל

hedva@sefaria.org